אמר בנושא התערבות היועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים ותכנוניים
מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד דקלה טל מוסרי
בעקבות אישור תכנית מתאר מחוזית מחוז המרכז, תמ"מ 3 שינוי מס' 21 (להלן: "תמ"מ 21/3") בשנת 2002 וכניסתה לתוקף בשנת 2003 הוגשו לועדות המקומיות תביעות פיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (פיצויים בגין פגיעה במקרקעין בגין תכנית בניין עיר) בהיקף של מיליארדי שקלים.
התביעות נדחו באופן גורף על ידי הועדות המקומיות, ועררים בגינן עומדים כיום לדיון בפני ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה של מחוז המרכז.
לאחרונה הגיש היועץ המשפטי לממשלה (להלן:"היועמ"ש") הודעה על פיה החליט להתייצב ולהביע עמדתו בהליכים בפני ועדת הערר בעניין התביעות דנן.
הצטרפות היועמ"ש נעשתה מכוח סמכותו, על פי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], סעיף 1, שלשונו כלהלן:
"ראה היועץ המשפטי לממשלה, כי זכות של מדינת ישראל או זכות ציבורית או ענין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט או לפני פקיד מסדר כמשמעותו בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין), רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו".
היועמ"ש מצא כי בתביעות בעניין תמ"מ 21/3, ובעיקר לנושא אובדן פוטנציאל המקרקעין, כיוצר זכות לפיצוי, יש משום עניין ציבורי ולכן הודיע על הצטרפותו.
כעולה ממסמך הטענות שהגיש, עמדת היועמ"ש היא כי "אובדן פוטנציאל" של מקרקעין אינו בר פיצוי במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ובין היתר בשל כך, הצטרף לעמדתן של הרשויות המקומיות, אשר דחו את תביעות הפיצויים.
צדקת טענות הרשויות המקומיות ועמדת היועמ"ש בהליך הנזכר, איננה מענייננו כאן. כמו כן, לא נבחן כאן את השאלה, שהוגשה לפתחה של ועדת הערר בעניין דנן, באם הפקודה מאפשרת ליועמ"ש להצטרף להליך בפני ועדת ערר, אם לאו, והאם רשימת ההליכים אליהם רשאי היועמ"ש להצטרף, המובאת בסעיף 1 לפקודה, הנה רשימה סגורה.
עם זאת, ברצוננו לנצל מצע זה להעלאת סוגיה מטרידה, לטעמנו, והיא – הצטרפות היועמ"ש להליכים משפטיים מכוח הפקודה הנזכרת ככלל. הצטרפות היועמ"ש להליכים בעלי עניין לציבור ובכלל, לא זו בלבד שנעשית במשורה, נראה שהיא נעשית אך ורק בהליכים בהם סבור היועמ"ש שעמדת הרשות היא זו שזקוקה לחיזוק נוסף ותמיד לצידה של רשות מרשויות המדינה. כך היה בהליך בעניין התמ"מ. כך גם, הודיע היועמ"ש לאחרונה על הצטרפותו, במסגרת עע"מ 7807/09 רשות רישוי פ"ת נ' תנובה ואח', שם הצטרף ותמך בטענת רשות הרישוי, באשר לתחולת תכנית על מקרקעין של המשיבים כחלק מפעולות הרשויות המתייחסות למתחם ירקונים בכלל ושאלת השימוש בקרקע חקלאית בפרט. כך גם בעניין עע"ם 3202/05 עיריית רמת השרון ואח' נ' אשר גנין ואח' (שעניינו יובא בהמשך), בו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי הפקעה מכח שיהוי התערב היוע"מ וסייע לביטול פסק הדין, אלו הן מספר דוגמאות בלבד, אשר לטעמנו מצביעות על מגמה כוללת, שכן, למיטב ידיעתנו, היועמ"ש אינו נוהג להצטרף להליכים לצדם שלאזרחים, גם כאשר יש בהם עניין מובהק לציבור.
בכך, לדעתנו, חוטא היועץ המשפטי לתפקידו, שהרי, ללא ספק, כעולה מלשון הפקודה, היועמ"ש רשאי, להתייצב בכל הליך בעל עניין ציבורי וזאת, גם כאשר עמדתו משקפת את טיעוניהם של האזרחים, ולא דווקא של הרשות.
במסגרת סמכותו מכוח סעיף 1 לפקודה, על היועמ"ש להציג דעה עצמאית אוטונומית, כבעל מומחיות נטול פניות, ולא כמייצג של מוסד ממוסדות המדינה. היותו של היועמ"ש "ידיד בית משפט" אך מחזקת עמדה זו. ראה לעניין זה מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל פ"ד נג(1) 529, 553 :
"המוסד "ידיד בית-המשפט" מוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים…עיקרו הוא סיוע לבית-המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. במקור היה מוסד זה כלי להצגת עמדה ניטרלית בלבד בהליכים, תוך סיוע אובייקטיבי לבית-המשפט. אך בהמשך התפתח המוסד "ידיד בית-המשפט" כצד להליך, שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג – מתוקף תפקידו או עיסוקו – אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי. כך, באותם המקרים שבהם קיים גורם שלישי – שאינו מעורב בסכסוך עצמו – ניתן יהיה לצרפו כ"ידיד בית-המשפט", אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים, זאת על יסוד הצגת מלוא העמדות הרלוונטיות בעניין הנדון ותוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים…-709)" [ההדגשות אינן במקור- הח"מ].
אנו סבורים כי מן הראוי שהיועמ"ש יפעל על פי סמכותו ויצטרף להליכים בעלי עניין לציבור לעיתים תכופות יותר וייתן כתף משפטית מחזקת, בהליכים אלו, בין אם עמדתו מחזקת את טיעוני הרשות ובין אם מחזקת את טיעוניו של האזרח. דברים אלה נכונים שבעתיים בהליכים בהם כרוכים ענייני תכנון ובניה, אשר מטבעם הנם בעלי השפעה רבה על ציבור נרחב ופעמים רבות, התערבות היועמ"ש, עשויה להקל על יצירת קו אחיד בפסיקת בתי המשפט, לדעתנו לעומת הרשויות והמדינה להם כוחות ומייצגים רבים, מוצא עצמו האזרח הקטן ללא מייצג, וזאת גם במקרים בהם הצדק קורא ומחייב סיוע לו מול הכוחות החזקים העומדים למולו.
