ביהמ"ש העליון בדיון נוסף הכריע:
פטור מהיטל השבחה יינתן לכל מחזיק בנפרד, למעט בני משפחת אחת
מאת עוה"ד צבי שוב ויפעת בן אריה
שם ומספר הליך: דנ"א 6298/15 הו"מ לתו"ב פ"ת נ' שלום ירושלים דיבון ואח'
ערכאה: בית המשפט העליון בפני הרכב השופטים כב' הנשיאה מ' נאור, כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) א' רובינשטיין, נ' הנדל, כב' הש' (בדימוס) צ' זילברטל, נ' סולברג.
תאריך פסה"ד: 29.6.2017 ב"כ המשיבים: עוה"ד שמואל שוב, הילה יתים לביא, ואורית חזקיהו
כידוע, מחזיק במקרקעין שבנה דירה לשימושו האישי – פטור מהיטל השבחה בהתאם לסעיף 19 (ג) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965.
השאלה שעמדה בלב התיק דנן הינה, מה הדין אם מספר אנשים החזיקו במקרקעין, וכל אחד מהם בנה דירה לשימושו האישי? האם יוענק פטור לכל דירה, או רק פטור אחד שיחולק בין המחזיקים?
בנסיבות המקרה, המשיבים 1-2 הם בני זוג, וכך גם משיבים 3-4. זוגות אלו החזיקו בזכויות בחלקה מסוימת ועל גבי החלקה הוקם בניין, כל זוג קיבל דירה אחת ועבר להתגורר בה בפועל.
הוצגה דרישה לתשלום היטל השבחה עבור הדירות. כל זוג טען כי הוא פטור מההיטל, בהתאם לסעיף 19 (ג) (1) לחוק, אלא שמנגד טענה הועדה המקומית לתו"ב פ"ת (אליה הצטרפו 15 רשויות מקומיות במסגרת הבקשה לדיון נוסף) כי אין להעניק שני פטורים לשתי הדירות בגין אותה חלקה, שכן, לגישתה יש להעניק רק פטור אחד בגין החלקה ופטור זה יתחלק בין המבקשים.
עניין זה עבר שלוש ערכאות בטרם הגיע לדיון נוסף בבית המשפט העליון. כך, בעוד שבית המשפט השלום קיבל את עמדת המשיבים וקבע כי אכן כל זוג משיבים זכאי לפטור בגין דירתו, ובית המחוזי אליו הוגש הערעור, התקבל ברוב דעות ופסק ההפך, בקבעו כי יינתן רק פטור אחד לחלקה, הרי שפסק דינו של בית המשפט העליון קבע כי במקרה של מספר מחזיקים במקרקעין יינתן פטור לכל מחזיק ולא פטור אחד לחלקה כולה.
הועדה המקומית לא אמרה נואש, והגישה על פסק דינו של בית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף, אליה צורפו מספר רשויות מקומיות שונות בתואנה שהפטור צריך להינתן לכל המגרש ולא לכל בעלי הזכויות נושא נוסף שעלה בדיון הנוסף. בנוסף, עלתה השאלה האם אותו דין יחול מעתה גם על קבוצות רכישה.
בית המשפט ציין כי אמנם סעיף הפטור לוקה באי בהירות והוא רחוק מלספק תשובות לכל המקרים המתעוררים וכי צדק היועמ"ש שבלי קשר לעמדתו שהובעה בעניין זה, סבר כי נדרש תיקון חקיקה לפתרון הקושיות שמעורר הסעיף וכי זו הדרך להסדרת העניין אך משהובן כי המחוקק לא הולך לתקן זאת עתה, נותר הסוגיה להכרעתו של בית המשפט.
בסופו של יום, בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים, בקבעו כי נוכח תכליות החוק ועיקרון השיווין החל על דיני המס, יש לאמץ את הפרשנות לפיה, מקום בו מספר בעלי זכויות בקרקע שהושבחה, שהם גם המחזיקים במקרקעין, בונים דירות מגורים לשימושם האישי, יש להעניק פטור לכל אחד מהם עבור כל אחת מהדירות ובלבד שהם אינם בני משפחה אחת (בכפוף למילוי יתר תנאי הפטור). עם זאת, בית המשפט החריג את קבוצות הרכישה וקבע כי מקרים מסוג זה יתבררו בנפרד.
הערת מערכת: פסק הדין עולה בקנה אחד עם נוסח החוק כמו גם הגיונו, שכן התייחסות ליחידת קרקע כמבחן יחיד הינה בעייתית, לדוגמא, חלקה או מגרש? חלקה בשטח של חצי דונם זהה לחלקה בת 50 דונם ובה ניתן לבנות יחידות רבות? 3 בעלים שונים שהחזיקו קרקע ששונה יעודה וניתן לבנות בה דירה למשפחת כל אחד, מדוע השיתוף בחלקה זו צריך להוביל לשיתוף גם בפטור? האם המסקנה היא שצריך לבצע חלוקות לפני שתאושר תכנית? האם המבחן יהיה ערב התכנית המשביחה או אחריה? נראה כי בפסק דינו, הסדיר בית המשפט את האנומליה שנוצרה בסוגיה עקרונית וטענות הרשות צריכות להתברר ולידון בבית המחוקקים. כמו כן, גם סוגיית קבוצות הרכישה שהוחרגה מההכרעה בדיון הנוסף הינה סוגיה הדרושה הבהרות והכרעה ברורה.
