חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פירוק שיתוף במקרקעין בכפיפת דיני חוק הירושה תשכה – 1965

 


 
 

פירוק שיתוף במקרקעין בכפיפת דיני חוק הירושה תשכה – 1965

מאת עו"ד צבי שוב ומר עדיאל אולשטיין, מתמחה

 
מספר הליך: עמ"ש 49602-02-14 ר' א' א' ואח' נ' עיזבון המנוחה ח' ס' א' א' ואח'
ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בפני כב' השופטים משה סובל, תמר בזק-רפפורט, דוד מינץ
תאריך פסק הדין: 9.5.2017  ב"כ המערערים: עו"ד זכי כמאל
 
במקרה שלפנינו, ג', הבעלים הרשום של הנכס, הותיר אחריו נכסים רבים בעת פטירתו. ב-2012 ניתנו צווי ירושה לגבי עזבונות ג' ואלמנתו ח', הקובעים את חלקם של היורשים בעיזבון, ללא כל התייחסות לנכס ספציפי וללא מינוי מנהל לעזבונות המנוחים. הלכה למעשה, העזבונות על הנכסים הרבים הנכללים בהם טרם חולקו ולא סולקו חובות העזבונות.
 
עיקר המחלוקת בה עסק פסק-הדין הינה אופן פירוק השיתוף במקרקעין. בחוק הירושה נקבע כי בעדיפות ראשונה יש לחלק את נכסי העיזבון "בעין", וכי בהעדר אפשרות זו או כאשר חלוקה בעין תסב פגיעה ניכרת לערך הנכס, יש לבצע מכירה פנימית של הנכס בין היורשים, כך שהנכס יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק. שעתה של המכירה החיצונית מגיע, כאמור בסעיף 113(ב) לחוק הירושה, רק אם "לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א)", אזי "יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו".
 
בית המשפט מציין כי, ישנו הבדל בולט בין פירוק שיתוף במקרקעין לפי חוק המקרקעין, לבין חלוקת מקרקעין הנכללים בעיזבון לפי חוק הירושה. בפירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין, כאשר לא ניתן לבצע חלוקה בעין או רישום של המקרקעין כבית משותף, ברירת המחדל הינה לפרק את השיתוף "בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון" (סעיף 40(א)), אם כי, עדיין מוקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות על מכירה שאינה פומבית אלא מכירה הנעשית בדרך יעילה וצודקת אחרת, ובכלל זה התמחרות פנימית בין השותפים.
 
לעומת זאת, כאשר בית המשפט נדרש לחלק נכס, לרבות נכס מקרקעין, בין יורשים לפי חוק הירושה, קיים בחוק גופו שלב נוסף, המהווה מבחינת סדר העדיפויות שלב ביניים בין החלוקה בעין (לפי סעיף 112) לבין המכירה החיצונית של הנכס (לפי סעיף 113(ב)). שלב ביניים זה קבוע בסעיף 113(א) לחוק, לפיו: "נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו…יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק". הוראה זו ייחודית לחוק הירושה ובפירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין לא קיים שלב ביניים דומה.
 
במקרה דנן, הנחתו של בית משפט קמא הייתה שהואיל וזכויות היורשים בנכס על פי צווי הירושה של ג' וח' טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, הרי בידי היורשים בשלב זה זכות אובליגטורית משותפת להירשם כבעלי הנכס, וזכות משותפת זו מהווה נכס שהשיתוף בו ניתן לפירוק בהתאם לסעיף 10 לחוק המיטלטלין, החל גם על זכויות כאמור בסעיף 13(א).
 
מאחר שג' וח' הותירו אחריהם מספר יורשים באופן שנדרשת חלוקת העזבונות בין יורשים אלו, ומאחר שהחלוקה טרם בוצעה והנכס עודנו רשום על שם ג', בית המשפט קבע בענייננו כי המיקום הגאומטרי של חלוקת הנכס בין בעלי הדין מצוי אפוא בחוק הירושה ולא בחוק המקרקעין ו/או בחוק המיטלטלין.
 
בית המשפט הוסיף וציין, כי בפירוק שיתוף במקרקעין, דרך המלך למכירת הנכס, במידה ולא ניתן לחלקו בעין או על ידי רישום בית משותף, היא המכירה הפומבית, וסטייה ממנה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט. לעומת זאת, כאשר נכזבה התוחלת לחלק את נכס העיזבון בעין לפי סעיף 112 לחוק הירושה, רכישת הנכס על ידי אחד היורשים איננה מסורה לשיקול דעת בית המשפט, אלא בידיו של כל יורש החפץ בכך זכות מוקנית לביצוע החלוקה בדרך של רכישת הנכס במחיר מירבי מבין המחירים שהציעו יתר היורשים, ולא מתחת למחיר השוק.
 
לאור האמור לעיל, פסק בית המשפט כי התיק יוחזר לבית משפט קמא לשם מתן הוראות בדבר עריכת התמחרות פנימית בין יורשי הנכס, כאמור בסעיף 113(א) לחוק הירושה.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן