חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תכנון – בג"ץ 9419/11 אישור תכנית מתאר מחוזית ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה המוגדר בס' 1 – הגדרות, בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, והמועד הראוי לעריכתו.



 
 

בג"ץ 9419/11, עיריית קריית גת נ' הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים ואח'
ניתן ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפני הרכב השופטים י' דנציגר י' עמית, נ' סולברג

אישור תכנית מתאר מחוזית ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה
המוגדר בס' 1 – הגדרות, בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965,
והמועד הראוי לעריכתו.

מאת עו"ד צבי שוב ואמיר דרמר, מתמחה

בימים אלה (02.07.14), ניתן ע"י ביהמ"ש העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, פסק דין חשוב העוסק בעריכת תסקיר השפעה על הסביבה בעת אישור תכניות בדרג תכנוני כלשהוא ובענייננו, בדרג של תכנית מתאר מחוזית.
בעניין זה עתרה העותרת נגד ההחלטה לאשר את שינוי מס' 72 לתכנית המתאר המחוזית מחוז הדרום, תמ"מ 14/4, שכותרתו "אתרים לכריית חרסית וחומרי גלם נלווים". תכנית זו ייעדה שטחים נכבדים הסמוכים לעיר קרית גת למטרות כריית חרסית וחומרי גלם נלווים.
השאלה העיקרית שעמדה לדיון היא – האם החלטת רשויות התכנון לאשר את התכנית, מבלי שהורו על עריכת תסקיר השפעה על הסביבה ומבלי שעמד לפניהן תסקיר שכזה, התקבלה כדין.
בית המשפט דחה את העתירה, וקבע כי התכנית דנן אמנם מהותית וטעונה עריכת תסקיר, אך מתקיימים במקרה זה התנאים למתן פטור הקבועים בתקנה 3(ב)(2) לתקנות התסקיר בשלב זה, ולכן, תסקיר השפעה על הסביבה ייערך אפוא רק בשלב התכנון המקומי והמפורט יותר.
בית המשפט, בבחנו את החלטת ועדות התכנון השונות ציין כי, נודעת חשיבות של ממש לעריכתו של תסקיר טרם אישור תכניות שלהן השפעה ניכרת על הסביבה, כמו במקרה דנן, אולם, חרף חשיבותו של תסקיר ההשפעה על הסביבה לא כל תכנית מחויבת בעריכתו של תסקיר. תקנה 2 לתקנות התסקיר מטילה על מגיש תכנית, את החובה להגיש למוסד התכנון תסקיר השפעה על הסביבה. בהתקיים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון, הוא כי מוסד התכנון סבור כי יש בביצוע התכנית כדי לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה. התנאי השני, הוא כי התכנית עוסקת באחד מן הנושאים המנויים בסעיפי המשנה לתקנה זו. סעיף המשנה הרלוונטי לענייננו הוא ס"ק (א), המורה, כאמור, על ביצוע תסקיר בתכניות העוסקות, בין היתר, באתרי כרייה או חציבה.

ואולם, אף אם התכנית עונה על התנאים שלעיל, ייתכן כי מגיש התכנית יזכה לפטור מחובת הגשת תסקיר, וזאת בהתאם לתקנה 3 לתקנות התסקיר. תקנה 3(ב)(2) קובעת כי, מוסד התכנון רשאי לפטור מחובת עריכת תסקיר שעה שמדובר בתכנית אשר אינה מתאימה לביצוע תסקיר בשל אופייה, מהותה או רמת הפירוט שבה. האפשרות לפטור מהגשת תסקיר מותנית בכך שהתכנית הנבחנת אינה מאפשרת להוציא מכוחה היתרי בנייה, ובלבד שתצוין בתכנית חובת עריכת תסקיר טרם הפקדתה של תכנית מאוחרת מכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בניה.

בית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים דלעיל וקבע כי התנאים מתקיימים במלואם.

עוד קבע בית המשפט, שתסקיר שיערך בשלב התכנון המקומי יסייע בידי גורמי התכנון לקבוע מתווה מיטבי לביצוע הכרייה אשר יביא לצמצום הפגיעה הסביבתית. מתווה כאמור אינו יכול שייקבע בשלב התכנית המחוזית, שכן בשלב זה טרם נקבע היכן, כיצד ומתי, אם בכלל, תתבצע הכרייה בשטח, מה גם שתשריט התכנית המחוזית ערוך בקנה מידה של 1:100,000, ותכנית בקנה מידה זה "אינו מאפשר דיוק" ויכול שיגרום לסטיות.

בית המשפט הוסיף עוד וקבע, כי העברת נקודת הכובד של הבחינה הסביבתית לשלב התכנון המקומי אף טומנת בחובה יתרונות בלתי מבוטלים, כך שבשלב זה תוכלנה רשויות התכנון לבצע התאמות "עדינות" אשר אינן ניתנות לביצוע ברמה המחוזית. בכך יתאפשר להן להוציא תחת ידן תכנית אשר תאזן באופן מיטבי בין השיקולים העומדים על הפרק.
קביעה זו אף מתיישבת עם החלטת מתכנני תמ"א 14 , שקבעו בהוראותיה ששלב התכנון המפורט הוא המתאים ביותר לביצוע תסקיר וקיימת חובה לעריכת תסקיר בשלב תכנונו המפורט של אתר כרייה. במצב דברים זה, אילו הייתה הועדה המחוזית עורכת תסקיר היו נערכים שני תסקירים שונים בעבור אותו אתר, ואין ספק כי זוהי פעולה בלתי יעילה.

בהתייחסו לטענת העותרת כי התכנית סותרת את הוראות תמ"א 14 בכך שהתמ"א אינה מאפשרת למקם ב"תחום ההשפעה" של אתר כרייה בנייני מגורים, בנייני ציבור או כל שימוש אחר העלול להיות מושפע מרעש, אבק, או זיהום אויר, קבע ביהמ"ש, שתחום ההשפעה של האתרים, בשלב זה, אינו קבוע באופן סופי כך שתחום השפעה זה ייקבע במדויק, אם בכלל, בתכנית המפורטת, אשר תביא בחשבון את מכלול השיקולים הסביבתיים ויתכן כי התכנית המקומית תגביל את שטח הכרייה או תרחיקו מגבולות העיר, ולכן גם טענה זו נדחתה.

השופט י' עמית והשופט נ' סולברג הצטרפו לפסק דינו של השופט י' דנציגר, כאמור, העתירה נדחתה.

הערת מערכת: קיימים מקרים בהם ההחלטות שתתקבלנה בעת אישור התכנית המקורית, כאמור ללא עריכת תסקיר טרם אישורה, כבר יהוו תקדים ויקבעו עובדות בשטח, ואם אכן יוביל התסקיר לקביעה כי אין להקים את האתר במקום זה, הרי שיהא הדבר מאוחר מדי.

את המשיבים ייצגו : עוה"ד תמדור עציון; חגי שבתאי ; קרן נדולני; יעקב שרעבי
 

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן