חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"פנה או שלם"

.

פנה או שלם

מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד אריאל פל

שם ומספר הליך: ת"א 40400-03-11 ר.ש.נ.י. בנין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל.

ערכאה: בית המשפט המחוזי בנצרת – בפני כב' השופט יונתן אברהם.

תאריך פסק הדין: 7.1.16.

ב"כ התובעת: עוה"ד עמנואל סלומונוב.

אנו מתכבדים לעדכן על פסק הדין שבנדון, במסגרתו נדונה תביעה לקבלת פיצוי מרמ"י בגין העדר יכולת למימוש זכייה במגרש בו זכתה התובעת בשלומי בשנת 1995 במסגרת מכרז, בשל תפיסת חזקה במגרש ע"י צדדים שלישיים ואי פינויים.

בין הצדדים השלישיים לבין רמ"י התקיימה התדיינות משפטית שבסופה נקבע מנגנון פיצוי לאותם צדדים, האמור להביא לפינויים. דא עקא, שגם לאחר שתמה אותה התדיינות המשפטית, רמ"י לא פעלה לפינוי כאמור, בתוך זמן סביר ומשכך נקבע כי הפרת ההסכם נעשתה כ-8 חודשים (חלוף הזמן הסביר) לאחר שניתן פסק הדין של הפינוי (1.3.04).

המחלוקת שנותרה, נגעה לשאלה האם זכאית התובעת לפיצויי הסתמכות בלבד (תשואה עבור הקרקע עצמה) או שמא לפיצויי קיום (הפסד דמי שכירות בגין המרכז המסחרי שתוכנן על המגרש "כאילו שכבר נבנה")?

לצורך הכרעה בין חוות הדעת של המומחים שהוצגו בפני בית המשפט, מונה מטעם בית המשפט השמאי המומחה, מר דותן דרעי. על פי הנחיית ביהמ"ש, ערך השמאי מומחה שני תחשיבים, אשר יתנו לביהמ"ש את הכלים להכריע בשאלה הנ"ל. האחד, בהתייחס להפסד תשואה עבור רכיב הקרקע בלבד; והשני, בהתייחס להפסד דמי השכירות במידה והיה נבנה על המגרש מרכז מסחרי.

רמ"י טענה, בין היתר, שלתובעת לא נגרם נזק משום שזכתה במכרז אחר, במסגרתו קיבלה מגרש שני ובנתה בו את הסופרמרקט שתכננה לבנות על המגרש הראשון; כי המכרז השני לא היה מתפרסם לשיווק אלמלא העיכוב בפינוי המגרש הראשון, וכי מעולם לא נטען כי התובעת תכננה להקים סופרמרקט נוסף. לאור זאת, לא קמה זכאות לפיצויי קיום.

בית המשפט דחה את הטענות הנ"ל, על הסף ולגופן, וזאת, בין היתר, משום שהמכרז הנוסף לא הוצא על מנת להטיב או לפצות את התובעת, אלא בעקבות לחץ של הרשות המקומית ובעקבות הצורך בסופרמרקט בשכונה. כמו כן, אין מדובר בהקצאה חלופית ישירה של מגרש (ללא מכרז) לתובעת, אלא בפרסום מכרז חדש לציבור, שבעת פרסומו לא היה כל וודאות שהתובעת תזכה בו. העובדה שהתובעת זכתה בו, אינה הופכת אותו לסוג של פיצוי חליפי לזכייה במכרז הראשון. בנוסף, בית המשפט קבע, כי הקמת סופרמרקט על המגרש השני, לא מונעת אפשרות לבנות נכס מסחרי נוסף, שאינו סופרמרקט, על המגרש הראשון והשכרתו באופן דומה.

לאחר שיישם את ההלכות הנוגעות לפיצוי בגין הפרת חוזה, על נסיבות המקרה דנן, בית המשפט הגיע למסקנה, כי הפיצוי שיש לפסוק הוא פיצוי שייגזר מן האפשרות להקים על המגרש מבנה ולקבל עבורו דמי שכירות (פיצויי קיום).

בכל הנוגע לשיעור הפיצוי, בית המשפט קיבל והסתמך על חוות הדעת המומחה מטעמו, מר דרעי, ולפיה הועמדו דמי השכירות למבנה הבנוי על סך של של 1,672,335₪ לתקופה שבין 1.3.04 ל- 1.4.13. לאחר ניכוי עלויות הבנייה, הוערך הפיצוי לתובעת, ע"ס של 362,835 ₪, ליום 1.4.13.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן