ירושה על פי דין, צוואה או מתנה – היתרונות והחסרונות?

ירושה על פי דין, צוואה או מתנה – היתרונות והחסרונות?

במקרים לא מעטים נוהגים אנשים שלא לתכנן ולא להסדיר מראש את גורל נכסיהם לאחר פטירתם, מי מסיבות "פסיכולוגיות" בשל קושי לעסוק בנושא ומי מתוך רצון להימנע מתחושת מירמור או פגיעה אפשרית אצל מי מהיורשים אשר יסבור כי קופח בחלוקה ומי יודע איזו תגובה יגרור הדבר כלפי המוריש, בקיצור, בוחרים שלא להחליט.

במצב בו לא הותיר אדם כל צוואה אחריו, יתחלק העיזבון על פי דין דהיינו ככלל, במקרה רגיל בו יש בן זוג וילדים, הרי שכל המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף כולל כלי הרכב המשפחתיים יעברו בשלמות לבן/בת הזוג ויתרת העיזבון כולל בית המגורים וכל נכסי הנדל"ן יחולקו, מחצית לבן/בת הזוג ומחצית לילדים.

דא עקא, שלעיתים רצון זה של המוריש שלא לפגוע במי מהיורשים והימנעות מעריכת צוואה בחיים, יביא לבסוף לפגיעה בכלל העיזבון ובכל היורשים והדבר מקבל כמובן ביטוי חריף במקרה בו מדובר בעיזבון משמעותי הכולל מס' נכסי נדל"ן, דירות חנויות מגרשים וכו', שכן במקרה של מחלוקות בין היורשים והעדר אפשרות להגיע להסכמות לאחר פטירתו של המוריש, עלולים היורשים למצוא עצמם נגררים למחלוקות, שיתוף לא נכון, תביעות פרוק שיתוף שיארכו שנים וכן ייתכן ולא יוכלו ליהנות מתכנוני מס אפשריים.

הותרת ההורשה לירושה על פי דין מתאימה עם כן ככלל למקרים בהם לא קיים רכוש רב או שניתן לחלקו בנקל, במקרים בהם יש עיזבון מורכב ו/או נוחלים רבים, רצוי וכדאי לבצע תכנון מקדים של צוואה או של העברות בחיים, לפי העניין.

עריכת צוואה או לחליפין העברה ומתן מתנה בחיים, מאפשרים למצווה להשפיע ולשלוט וכן להסדיר באופן מיטבי את חלוקת רכושו ובפרט כאשר הוא מבקש להעדיף יורש מסוים או מבקש כי יורש פלוני דווקא יירש נכס אלמוני. לפיכך מומלץ לכל אדם בהיות עוד צלול ומיושב בדעתו לבחון את האפשרויות לערוך צוואה או להעביר חלק מנכסיו במתנה.

במאמר זה נסקור בקצרה את המאפיינים של כל אחת מהאפשרויות הנ"ל ואת היתרונות והחסרונות שלה, עם זאת ברור כי אין כלל אחד ואין תשובה אחת לדרך העדיפה ויש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנכסים או בהתאם לנחלים הפוטנציאליים, אבל מה שברור הוא כי רק מי שיטרח בערב שבת הוא (ובמקרה זה- נוחליו) שיזכה "לאכול כראוי בשבת".

על פי חוק המתנה הרי ש"עסקת" המתנה (למעט מקרקעין שיפורט בהמשך) מסתיימת עם מסירת המתנה לידי המקבל או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבל את המתנה. תכונה זו של המתנה מגבילה את האפשרות של המעניק, לטוב ולרע, מלחזור בו מהמתנה, מגבלה שלא קיימת בצוואה אשר המצווה יכול בכל עת לשנותה.

לעומת זאת, בצוואה, כיוון שהיא נערכת תקופה ארוכה לפני מימושה (כך לפחות כל אחד מקווה) קיימת גמישות נוספת המאפשרת לצוות לשניים כך שאם במות המוריש לא יהיה היורש הראשון בחיים ירש השני ("יורש במקום יורש") או אפשרות לקבוע למי יפלו הנכסים לאחר מות היורש ("יורש אחר יורש").

יתרון נוסף של עריכת צוואה על פני הענקת מתנה הוא יתרון מיסויי. נכון להיום לא קיים מס עיזבון בישראל. בהענקת מתנה שהינה נכס מקרקעין ישנו (בדרך כלל) חיוב מיסויי (כיום של שליש ממס הרכישה המגיע, ובדרך כלל קיים פטור ממס שבח). כמו כן, במכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה, באפשרות היורש בתנאים המתאימים ליהנות מפטור אישי במס שבח של המוריש, מה שאין כן במתנה בה גם לצורך ניצול פטור אישי של המקבל בדירת מגורים, יש בדרך כלל צורך בתקופת צינון (אורך התקופה משתנה בהתאם לקרבה בין הצדדים ומצבו האישי של המקבל).

אך גם לצוואה ישנם חסרונות. במידה וחשובה למצווה תחושת הוודאות אצל המקבל הרי שעריכת צוואה שניתן לחזור ממנה בכל עת כמו גם האפשרות (שאינה נדירה) כי מי מהיורשים האחרים יעלה טענות של השפעה בלתי הוגנת/אונס/כפייה המביאים לביטול הצוואה, לא נוטעות בלב המקבל תחושת וודאות. כן יש לקחת בחשבון את הדיבורים הנשמעים מצד האוצר להשבת מס עיזבון (לכל הפחות בעיזבונות גדולים) המתחזקים נוכח הגירעון ההולך ומעמיק בתקציב המדינה.

על כן וכדי ליהנות משני העולמות דהיינו, גם האפשרות לתת למקבל תחושת וודאות ואם זאת לשמור על רמה מסוימת של גמישות ואפשרות לחזור מהמתנה, ניתן להשתמש במקרים מתאימים במנגנון של "התחייבות לתת מתנה".

חוק המתנה קובע כי מי שהתחייב ליתן מתנה (להבדיל ממתנה שנסתיימה), הרי שכל עוד שמקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, הוא רשאי לחזור בו ממנה, אלא אם כן ויתר על רשות זו, בנוסף יהיה הנותן רשאי לחזור בו אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי או שהמקבל התייחס אליו באופן מחפיר.

כידוע, עסקה במקרקעין מושלמת רק עם רישומה. לפיכך הסכם מתנה/העברה ללא תמורה נחשב כהתחייבות לתת מתנה כל עוד לא נרשם הנכס על שם המקבל.

ניתן לפיכך לערוך התחייבות למתן מתנה ולחליפין עריכת הסכם מתנה הכולל, לצורך הקניית תחושת וודאות, אף ויתור על זכות החזרה אך יחד עם זאת להסדיר את אי רישומה של העסקה ובכך לא להשלים את המתנה להותיר בפני הנותן אפשרות לחזור בו במידה ומצבו הכלכלי הורע בצורה ניכרת או שהמקבל שירך דרכיו ונוהג בו באופן מחפיר. יצוין כי בשל אופייה הוולונטרי של "עסקת" המתנה קיימת נטייה בפסיקה להרחבת הגדרת "התנהגות מחפירה". טכניקה נוספת שיש לבחון הינה התניית הענקת מתנה בתנאים.

לאור האמור מומלץ לכל אחד ובפרט מי שיש ברשותו רכוש משמעותי ליתן את הדעת בדבר גורל רכושו לאחר לכתו ולעגן רצונותיו אם בדרך של צוואה ואם בדרך של העברה ללא תמורה/מתנה ולו רק מתוך מטרה למנוע מחלוקת בין היורשים אשר כאמור עשויה/עלולה לפגוע בשווי העיזבון.

*  האמור אינו מהווה המלצה או ייעוץ ויש לבחון ולקבל ייעוץ בגין כל מקרה לגופו ואין להסתמך על האמור במאמר.