דינו של חוב היטל השבחה בפשיטת רגל
מאת עו"ד צבי שוב ומר אליאור לוי, מתמחה
מספר הליך: ע"א 4260/16 מאיר אלעזר נגד עיריית הוד השרון ואח'
ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בפני כב' השופטים י' עמית, ע' ברון, י' אלרון.
תאריך מתן פסק הדין: 11.4.2018.
ב"כ המשיבים: עו"ד עזרא קוקיא
עסקינן במקרה בו מכר בעלים נכס מקרקעין והתחייב כי כל תשלומי העירייה, לרבות חוב היטל השבחה עד מועד מסירת החזקה יחולו עליו. טרם הושלמה העסקה ברישום, נכנס המוכר להליכי פשיטת רגל, מה דינו של ההיטל ומי יחוב בתשלומו?
סעיף 10(א) לתוספת השלישית נתן בידי הועדה המקומית כלי לאכוף את חוב היטל ההשבחה: "לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולת מימוש זכויות, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה חתומה בידי יו"ר הועדה המקומית המעידה כי שולמו כל הסכומים…"
בענייננו, המוכר לא שילם את חוב היטל ההשבחה טרם נכנס להליך פשיטת רגל ובכך לא עמד בתנאי סעיף 10(א) כאמור בכדי להשלים את העברת הזכויות.
השאלה המשפטית העיקרית שעלתה בפסק הדין היא, מהו כוחו של סעיף 10(א) לתוספת המאפשר לועדה המקומית "להטיל וטו" על מתן אישור זכויות במקרקעין כל עוד לא שולם חוב היטל ההשבחה, במקרה בו נחתם החוזה טרם כניסת המוכר להליכי פשיטת רגל?
הכנ"ר, אשר לעמדתו הצטרף המוכר, טען כי אין בהליך פשיטת הרגל כדי לשנות את היחסים בין הצדדים וכי לנעלי הנושה נכנסת הועדה המקומית כך שעליה להגיש תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל שכן הקונה עמדה בכל חיוביה לפי הסכם המכר ולא חבה בתשלום היטל ההשבחה.
מן הצד השני, טענה הועדה המקומית כי הקונה היא הבעלים בפועל של הנכס ולנוכח זאת הופכת היא לנושה של המוכר, עליה לשלם את חוב היטל ההשבחה ולאחר מכן להגיש תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל.
בית המשפט העליון פתח וניתח את התכלית העומדת בבסיסו של היטל ההשבחה, שהיא השגת שיתוף הציבור בהתעשרות וצדק חברתי ולבסוף הגיע למסקנה כי דרך תכלית זו אין תשובה ברורה לסוגיה שלפנינו שהרי במקרה שהקונה משלמת את חוב היטל ההשבחה יוצא כי עליה לשלם חוב שאינו שלה, ומנגד אם תאפשר הוועדה המקומית להמציא אישור זכויות ללא תשלום החוב, תיפגע הקופה הציבורית.
עוד ציין בית המשפט כי תכלית הליכי פשיטת הרגל, היא קידום שוויון בין נושי החייב בחלוקה לפי קבוצות. השופט עמית ציין את פסק הדין בעניין עיריית הרצליה שם נפסק כי במצב בו החייב בהיטל השבחה נכנס לחדלות פירעון, אין זה מעניק לועדה המקומית מעמד מיוחד בין נושיו של המוכר, מסיבה זאת הגיע בית המשפט למסקנה כי גם דרך תכלית זו לא תתברר התשובה.
לבסוף, קיבל בית המשפט הנכבד את עמדת הוועדה המקומית וזו בשל עקרון המונע הזול.
על פי עמדת בית המשפט, הקונה הוא הגורם הזול והיעיל ביותר למניעת הסיכון, במקרה בו המוכר נכנס להליכי חדלות פירעון טרם תשלום חוב היטל ההשבחה. זאת, בהינתן הקושי של הוועדה המקומית לנקוט אמצעים אפקטיביים לגביית חוב היטל השבחה וחוסר יכולתה להגן על עצמה מפני אירוע כדוגמת של חדלות פירעון שכן אין לה נתונים טרם פנייה לקבלת אישור העברה. בית המשפט ציין, כי סעיף6(ד) אשר מאפשר רישומה של הערת אזהרה לא אפקטיבי מאחר שמרבית השומות נערכות במועד מימוש הזכויות ולא בעת אישור התכניות. מנגד, לרשות הקונה עומדים מנגנונים שונים להבטחת החוב, כדוגמת קיזוז מכספי התמורה, הפקדת חלק מהתמורה בנאמנות להבטחת כספי היטל השבחה ועוד.
אי לכך, נפסק כי אין לחייב את הועדה המקומית להנפיק את האישור כאמור מבלי לקבל את חוב היטל ההשבחה, וכי אם ברצון הקונה לקבל את האישור עליה לשלם את חוב היטל ההשבחה.
