קרן חניה בהיטל השבחה – לקזז או לא לקזז

 

Shoob_NEW_Online

גרסאת-הדפסה-עברית

 

 

קרן חניה בהיטל השבחה – לקזז או לא לקזז

מאת עו"ד צבי שוב וגב' ספיר זילבר, מתמחה

 

מספר הליך: עמ"נ 2152-05-16 הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ערכאה: בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בפני כב' השופטת צילה צפת.

תאריך פסק הדין: 02.07.2017. ב"כ המשיבים: עוה"ד מ. איצקוביץ, רם קאין ואיתי רימון.

עניינו של פסק הדין בשלושה ערעורים מנהליים שהגישו הוועדות המקומיות לתכנון ובניה  בת ים ותל אביב (להלן: "הועדות המקומיות") על החלטותיה של ועדת ערר, המאפשרת למשיבים לקזז את תשלום היטל ההשבחה בו חיובו עבור קרן חניה.
עיקר המחלוקת מושא פסק הדין הינה באשר לזכותם של המשיבים לקזז את תשלום קרן החניה ששילמו מהיטל ההשבחה אשר הוטל עליהם עקב בקשה לשימוש חורג או מכר.

בית המשפט בדונו בסוגיה הסתמך על רע"א 147/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נ' אברמוביץ (להלן: "אברמוביץ"), שבו נדונה השאלה האם יש לקזז משומת היטל ההשבחה את הסכומים שעתידים לשלם יזמים על פי כתבי השיפוי שנתנו לוועדה המקומית המחייבים אותם לשפותה במסגרת תביעת 197. לעניין זה נקבע כי בעת עריכת שומת היטל השבחה אין להביא בחשבון, בדרך של קיזוז מסכום ההשבחה, סכומים שיידרשו בעלי המקרקעין לשלם מכוח כתבי שיפוי, שדבר קיומו אינו מופיע בהוראות התכנית.
כמו כן, בית המשפט בהתייחסו להבחנה בין הוצאות חיצוניות לפנימיות, נתן דעתו כי המבחן הצורני אשר נקבע באברמוביץ, איננו טכני גרידא, אלא שהרלוונטי הוא השפעת ההוצאה על ערכו של המקרקעין במצב החדש, הרי שתנאי זה עולה בקנה אחד עם התכלית המאפשרת קיזוז.

על כן, בהתאם לפסיקת אברמוביץ, בית המשפט בחן האם בענייננו יש בסכומים שישלמו המשיבים עבור קרן חניה בכדי להשפיע על שומת ההשבחה, כלומר על שווי המקרקעין "במצב החדש". בית המשפט הדגיש כי מקום חנייה בנכס משפיע על שוויו במצב החדש, וערכו גבוה מאשר נכס ללא חנייה.
בית המשפט הוסיף כי על בסיס ההיגיון על פיו ניתן לקזז הוצאה בגין בניית חניון תת קרקעי מהיטל השבחה, ברי כי יש גם לקזז הוצאה בגין קרן חניה לטובת חניון ציבורי בסמוך לנכס.

בית המשפט קבע כי מקום החניה אשר יוקם מכוח קרן החניה ישפיע על שווי המקרקעין והרי שישביח אותו, ועל כן יש להכיר בהוצאה זו כהוצאה הנדרשת למימוש הפוטנציאל של המקרקעין. המבחן הנכון לענייננו הינו "מבחן ההשבחה", כלומר, האם ההוצאה תרמה להשבחת הנכס במצב החדש. בית המשפט קבע כי על פי המבחן דנא, התשובה חיובית.

לאור האמור לעיל, פסק בית המשפט כי אינו מצא לנכון להתערב בהחלטת ועדת ערר, ועל כן דחה את הערעורים ללא צו להוצאות.
הערת מערכת:
בית המשפט בדונו בסוגיה הזכיר פסיקה סותרת של בית המשפט המחוזי, עמ"נ 50827-11-14 אלישע רונן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, וחרף האמור בפסיקה זו, עמדתו של מותב זה הייתה שונה לאור פרשנותו את פס"ד אברמוביץ הנזכר לעיל.