מאמר
ייפוי כח מתמשך – אם לא עכשיו, אימתי?
מאת עו"ד צבי שוב וגב' אדוה לנקרי ישראלי, מתמחה
לא פשוט להכיר בעובדה שביום מן הימים כל אחד מאיתנו או מקרובנו עלול להגיע למצב של איבוד כושר קוגנטיבי או צלילות, ועקב כך לאבד את היכולת לקבל החלטות באופן עצמאי בנוגע למגוון תחומים בחייו. רובנו חוששים מהרגע בו לא יוכלו לטפל בעצמם ועסוקים בשאלות כגון: מי יטפל בי? מה יהיה אם בני המשפחה יהיו חלוקים בדעותיהם? מה יהיה אם יטפלו בי באופן שונה מהדרך בה הייתי רוצה? כיצד אוודא שיבצעו את רצוני גם כאשר לא אהיה בתפקוד מלא?
עד לא מזמן, הפתרון למצב עגום זה היה ניתן על ידי מינוי אפוטרופוס לאחר שהאדם כבר אינו כשיר משפטית לקבל החלטות באשר לענייניו. לצד מנגנון זה, קיימת כיום חלופה ראויה, ייפוי כח מתמשך, הנותנת לאדם, בעודו צלול, לקבוע מי יטפל בענייניו "בבוא היום", באילו תחומים ובאיזה אופן.
במאמר זה נסביר מהו ייפוי כח מתמשך, נסקור את יתרונותיו לעומת מינוי אפוטרופוס על ידי בית משפט ונפרט את חשיבותו בקשר לטיפול בנכסי נדל"ן.
בעבר, מינוי אפוטרופוס היה המנגנון היחיד לניהול תחומי החיים של אדם שלא כשיר לעשות כן, כאשר ההליך מתבצע כך שהאפוטרופוס מתמנה על ידי בית משפט, בדיעבד, לאחר שמצבו של האדם התדרדר עד כדי שלא יכול היה לנהל את ענייניו; האפוטרופוס שמונה נמצא בפיקוח האפוטרופוס הכללי, ומגיש דו"חות באשר לנכסים שמנהל, ונזדקק לאישור האפוטרופוס הכללי או בית המשפט לפני נקיטת רוב הפעולות שברצונו לעשות בנכסים. פרוצדורה מורכבת זו לעיתים מערימה קשיים וגורמת לדרך פעולה מסובכת ולא מיטיבה עם האדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס.
בשל קשיים אלו, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תוקן ונקבע מנגנון חלופי, כאמור עריכת ייפוי כח מתמשך. תכליתו הינה שמירה על עצמאותו של האדם וביטוי רצונותיו ביחס לענייניו בעודו צלול. התיקון לחוק מבטא תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים שאיבדו את כשירותם המשפטית, אשר שמה במרכז את זכותו של כל אדם לחיות את חייו בהתאם לרצונו ובחירתו.
ייפוי כח מתמשך מבוסס על בחירה אישית של הממנה ועל מערכות יחסים משפחתיות או חברתיות של קרבה ואמון – האדם הממנה בוחר בן משפחה, אדם אחר הקרוב אליו או איש מקצוע המהימנים עליו שהוא סומך עליהם לשמש כמיופה כוחו. יחד עם זאת קיימים מספר סייגים בנושא.
בין היתר, על מיופה הכח להיות בגיר ולא לתת לממנה טיפול רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי תמורת תשלום. יצוין, כי הממנה יכול למנות מספר מיופי כח ולקבוע כי ישמשו מיופי כח במשותף, או לחלופין לקבוע חלוקת סמכויות ביניהם. הנושאים המוסדרים בייפוי כח מתמשך מחולקים לתחומי החיים השונים של האדם, רפואיים, רכושיים ואישיים, לפי בחירת הממנה. קיימות מספר פעולות אשר מיופה הכח לא יוכל לבצען, אלא אם הוסמך מפורשות.
כמו כן, קיים מנגנון לפיקוח על מיופה הכח. הממנה רשאי לציין במסגרת ייפוי הכח את זהות האדם אליו מיופה הכח ידווח על החלטות או פעולות בנושאים המנויים בייפוי הכח המתמשך. בנוסף, החוק מציין פעולות שניתנות לביצוע רק לאחר מתן אישור מבית משפט, ופעולות שבשום אופן מיופה הכח לא יוכל לבצע בשם הממנה.
יש לשים לב, כי בין צוואה לייפוי כח מתמשך קיים הבדל מהותי, מועד כניסתו לתוקף של כל אחד מהם. צוואה מתייחסת להוראות האדם לאחר מותו (כיצד יחולק רכושו, באיזה אופן ועוד), ונכנסת לתוקף כשהאדם איננו בין החיים. לעומת זאת, ייפוי כח מתמשך נכנס לתוקף במועד שבו הממנה עדיין חי, אולם כבר אינו כשיר.
הנה כי כן, בשונה ממנגנון האפוטרופסות, בו בית המשפט ממנה את האפוטרופוס לאחר שהאדם כבר אינו כשיר והאפוטרופוס מנהל באופן כמעט מוחלט את ענייניו בתחומים השונים לפי שיקול דעתו, הרי שבאמצעות עריכת יפוי כח מתמשך, בפעם הראשונה ניתנת לאדם בוגר האפשרות לקבוע בעצמו על ידי מי ואיך הוא יטופל במקרה של אי כשירות. בנוסף, ניתן להגדיר בייפוי הכח אדם מיודע אותו מיופה הכח מיידע בבואו לקבל החלטות בנושאים הקבועים בייפוי הכח וכן ניתן גם לקבוע כי מיופה הכח יגיש דוחות לאפוטרופוס הכללי. כל אלו שואפים להבטיח את הגנת הממנה מפני ניצול כוחו של מיופה הכח לרעה, ולשמור על רצונות הממנה כפי שקבע בייפוי כח המתמשך.
לצד קביעת הוראות באשר לאופן ניהול העניינים האישיים והרפואיים של האדם, ניתן להתייחס בייפוי כח מתמשך לאופן הטיפול בנכסים וברכוש שיש בבעלותו. אנשים רבים רואים לנכון לקבוע כיצד ינוהלו נכסיהם ובכך להביא לידי ביטוי את רצונם והשקפת עולמם.
יתרון חשוב נוסף שיש ליפוי הכח המתמשך הוא שמירה על שלום המשפחה ומניעת סכסוכים. הסדרה מפורטת של מייפה הכח מבעוד מועד ועל פי רצונו המפורש, המעוגנת במסמך משפטי מחייב, מונעת מבני משפחתו וקרוביו את עוגמת הנפש, ההתלבטויות והמחלוקות, שעשויות להתעורר ביניהם במקרה של צורך בקבלת החלטות הנוגעות לגופו, רכושו או בריאותו של מייפה הכח.
תתארו לכם את המקרה הבא – לאחר שנים רבות של עבודה קשה, פלוני קנה מספר דירות להשקעה ארוכת טווח. קניית הדירות נועדה להשכרה לדיירים, ודמי השכירות שיתקבלו מיועדים להשקעה, בסחר במניות בחברה מוכרת ומצליחה. פלוני מעוניין להשתמש ברווחים לתשלום עבור צרכי ילדיו כדוגמת לימודים, מימון חתונות, קניית נכסים עבורם בבוא העת ועוד.
באופן מצער, עקב מחלה, חלה הדרדרות חדה במצבו הקוגנטיבי של פלוני, והוא אינו יכול לקבל החלטות באופן רציונלי בקשר לתחומי חייו. לאור המצב הקשה, בית המשפט ממנה עבורו אפוטרופוס לרכוש. זה, מנהל את נכסיו של פלוני לפי ראות עיניו, ומוכר חלק מהדירות כדי להשקיע בתחומים אחרים. כפועל יוצא, האפוטרופוס לא מעביר את הפירות מההשקעה עבור צרכי ילדיו. ברור, כי הדרך בה האפוטרופוס מנהל את נכסיו של פלוני חוטאת למטרה, כיוון שהוא סטה לגמרי ממטרתו של פלוני.
לטעמנו, יש לשים שימת לב מיוחדת לניהול נכסי נדל"ן. כפי שתיארנו לעיל, קיימים מצבים בהם, לאחר עבודה ממושכת וקשה, נרצה שנכסי המקרקעין שבבעלותנו ינותבו בעתיד כראות עינינו ויבטיחו את עתידנו הכלכלי או עתיד הקרובים לנו. אין לדעת מתי גופנו או יכולתנו הקוגניטיבית יתדרדרו עד כדי שלא נוכל לנהל את נכסנו באופן אותו תכננו. לכן, המלצתנו היא לערוך ייפוי כח מתמשך המתייחס לתחומי החיים השונים, ולתת את הדעת באופן שקול באשר לזהות האדם אותו נרצה למנות כמיופה כח לנכסים שבבעלותנו, להתוות את הדרך ביחס לאופן ניהולם ולא להותיר את הנושאים הללו לשיקול דעת של בית המשפט או האפוטרופוס שימונה לנו בעתיד.
ייפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי חשוב המתאים לכל אדם, בכל גיל. היכולת של אדם לשלוט על חייו, ולקנות "תעודת ביטוח" גם לאחר שלא יהיה כשיר וצלול לעשות כן, לא תסולא בפז.
