מתי מוסמכת הוועדה המקומית לאשר תכנית להקמת תחנת תדלוק?
מאת עו"ד צבי שוב ומר עומר עבדה, מתמחה
מספר ההליך: בג"ץ 506/18 גולדן פוינט בע"מ נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח'
ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בפני כב' השופטים י' עמית, ע' ברון, ג' קרא.
תאריך מתן פסק הדין: 13.6.19
פרטי המקרקעין: מקרקעין הידועים כחלקה 20 בגוש 10405, מחלף חדרה דרום.
ב"כ המשיבות: עוה"ד יונתן ברמן ונעמה אקסלרד דרוקמן.
העתירה הוגשה בגין דחיית תכנית להקמת תחנת תדלוק על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה. התכנית נדחתה על ידי נציג הועדה המחוזית שקיבל תוקף של השר (להלן: "המשיבה") בטענה כי היא אינה בסמכות הוועדה המקומית הואיל ואינה עומדת בתנאים המפורטים בסעיף 62א(א)(10) לחוק התכנון והבניה, כאשר נוסחו של הסעיף מקנה סמכות לועדה המקומית לדון בתכנית רק במצב ש"אין בתוכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבניה באותה הקרקע". דהיינו, לפי לשון הסעיף, הועדה המקומית מוסמכת לדון בתכנית להקמת תחנת תדלוק, רק מקום שהתכנית התקפה ביחס לקרקע קובעת זכויות בנייה מפורטות, ובהינתן שהתכנית המבוקשת אינה כוללת הגדלה של שטחים אלו.
התכנית החלה על הקרקע, חד/572, אינה כוללת פירוט ביחס להיקף שטחי הבנייה המותרים במסגרתה, ולכן בית המשפט בחן האם במצב זה ניתן לקבוע שהתכנית המוצעת אינה מגדילה את "השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע" כאמור בסעיף 62א(א)(10), באופן המקנה לוועדה המקומית את הסמכות לדון בה?
בית המשפט בחן את הוראות הסעיף ופרשו לאור תיקוני החוק השונים (תיקון 43, תיקון 76 ותיקון 101) ולאור פסיקה שניתנה בעניין, וקבע כי יש לנקוט בפרשנות מצמצמת לעניין סמכותה של הועדה המקומית, על אף הרחבת סמכותה בתיקון 101 לחוק התכנון והבניה כ"ועדה מקומית עצמאית". נקבע כי אין בסמכויות שניתנו לועדות המקומיות כדי לבצע שינויים תכנוניים רחבי היקף שיש בהם להביא לשינויים תכנוניים משמעותיים, שאמורים להיות מוסדרים במסגרת תכנית כוללנית שאישרה ועדת מחוזית.
בהתאם לכך, בית המשפט קבע כי ככל שיקבל את פרשנות העותרת, יהיה בכך חריגה מכוונתו המקורית של המחוקק, וגישה זו תקנה לועדה המקומית סמכות לקבוע אחוזי בנייה והיקף בנייה הנדרש להקמתה של תחנת תדלוק, בקרקע שייעודה הוא חקלאי. ברי כי אין לקבל גישה זו, ודבר זה עומד בניגוד לתפיסה התכנונית הכללית הכוללת לפיה, הקצאת שטחים לבנייה וקביעת ייעודים של שטחים מסורות לסמכותה של הועדה המחוזית.
בית המשפט קבע כי לא הוגדרו סמכויות בנייה ספציפיות בקרקע לפי התכנית התקפה, ולפיכך אין בסמכותה של הוועדה המקומית לדון בתוכנית בהיותה כוללת בקשה להגדלת שטחי הבנייה לצורך הפעלתה של תחנת הדלק.
בית המשפט דחה את העתירה ללא צו להוצאות.
