עדכון על פסק דין מיום 26.2.15 בעניין עא (ת"א) 43639-03-14 מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' ליפה אלירם

version2_OnLine3-01

.

printver

.

עד מומחה מטעם בית משפט- חסין או לא חסין?

מאת עוה"ד צבי שוב וקורל בלאיש

שם ומספר הליך: עא (ת"א) 43639-03-14 מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' ליפה אלירם

ערכאה: בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופטים י' שנלר, ד"ר ק' ורדי, ח' ברנר

תאריך פסה"ד: 26.2.2015 פרטי הנכס: רחוב נחמני 64 פינת דרך מנחם בגין 27, תל אביב, הידוע כחלקה 118 בגוש 6941.

ב"כ המשיב: עו"ד ש' קין ועו"ד ד' יקיר.

מהו מעמדו של מומחה בית משפט והאם ניתן לתבוע את מומחה בית משפט בתביעת רשלנות?

המערערות הגישו תביעת פינוי ותביעה כספית כנגד דיירים מוגנים בדירה בבניין. הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה יינתן צו לפינוי הנתבעים מן הנכס כנגד תשלום שווי זכויותיהם בנכס. שווי הזכויות יקבע על ידי שמאי בית המשפט ויחייב את הצדדים. בעקבות זאת, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. כמו כן, בית המשפט מינה שמאי לקביעת שווי הזכויות בדירה וקבע כי על השמאי לאמוד זכויות הנתבעים כנגזרת של שווי דמי מפתח (60% משווי מחיר הדירה כשהיא פנויה בשוק החופשי) ולקבוע להם סך של ארבעה שלישים משווי זה. היינו תוספת של שליש על שווי דמי המפתח.

המערערים הגישו תביעה כנגד המומחה ובה טענו לרשלנותו שכן לא רק שחוות דעתו לא קבעה את שיעור דמי המפתח ממנו אמורים להיגזר שווי הזכויות של הדיירים המוגנים, אלא חרג מתפקידו בכך שנעשה ניתוח משפטי והסקת מסקנות משפטיות.

בפסק דין מפורט הסוקר את הגישות השונות הקיימות הנוגעות לסוגיה זו, הוחלט לדחות את הערעור.

הגישה המחמירה עם מומחי בית המשפט– לפיה, בתנאים מסוימים ניתן להגיש תביעת רשלנות כנגד מומחה מטעם בית המשפט ואין לסלק על הסף תביעת רשלנות כנגדו. מבחינת שיקולי מדיניות והחשש להרתעת יתר של מומחים, הרי שהמדיניות הראויה, לפי חסידי גישה זו, הינה הכרה באחריות של עד מומחה מטעם בית המשפט רק במצבים של רשלנות רבתית חמורה, או הטעיה ביודעין ואף בזדון.

בנדון, המערערות לא טענו שמדובר ברשלנות רבתית או בזדון, אלא בעניין של תפיסה מקצועית ו/או משפטית של מומחה שפעל לכאורה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי והנחיות ביהמ"ש.

הגישה המקלה- לפיה, אין מקום כלל להגשת תביעות רשלנות כנגד מומחה מטעם בית משפט ויש לסלק תביעה שכזו על הסף. חוות הדעת של המומחה נבדקת על ידי ביהמ"ש והוא זה שמכריע וקובע את הממצאים והמסקנות. טעם נוסף לכך הינו שיקולי מדיניות שלא לאפשר גל של תביעות שנועדו לשפר את מצבם של אלה שנדחו בהליך המשפטי בו חיווה המומחה דעתו ובכך פגיעה קשה סופיות הדיון, פיצול הסכסוך המקורי לסכסוכי משנה וחשש מהצפת בתי המשפט בתביעות סרק.

בעוד כב' השופט ד"ר קובי ורדי מביע את תמיכתו בגישה של אלו הרואים את דינו של המומחה כדינו של עד במשפט המוקנית לו הגנה מתביעת רשלנות כנגדו, הרי שכב' השופטים ישעיהו שנלר וחגי ברנר, דוגלים בשיטה, לפיה אין לקבוע חסינות מוחלטת למומחה מטעם ביהמ"ש אולם מצד שני יש לסייג את אפשרות ואופן הגשת התביעה כנגד מומחה בית משפט.

עניין "גמר המלאכה". קיימות מספר אפשרויות למי שרוצה לצאת חוצץ כנגד חוות דעת מומחה בית המשפט, מיצוי ההליכים בבית משפט קמא, לרבות שאלות הבהרה, חקירה, וכיוב' ואם לא יצליחו לעשות כן יוכלו לפנות לערכאת הערעור. אפשרות נוספת הינה הגשת הליך נפרד ועצמאי על פי עילת הסכם הפשרה.

בנדון, המערערות בחרו שלא לפנות לבית משפט קמא ולא ביקשו לחקור את המומחה ו/או לפסול חוות דעתו, אלא להגיש הליך נפרד עצמאי בדמות של תביעת רשלנות כנגד השמאי, דבר שלא ניתן היה לעשות בנסיבות המקרה ולפיכך ערעורן נדחה.

הערת מערכת:

פסק דין זה הינו בעל חשיבות מכרעת בכל הקשור לשאלת ניהול ההליך "והאסטרטגיה" הנבחרת על ידי עורכי הדין. ב"כ אשר ניתנה כנגד הלקוח שלו, חוות דעת מומחה אשר אינה מתיישבת עם טענותיו, ואשר "ימהר" לפתוח עבור לקוחו הליך חדש על מנת לשפר עמדתו, במקום למצות את הכלים העומדים ברשותו בהליך הנוכחי בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, עלול להחמיץ הזדמנות לטעון כנגד חוות דעת זו ובכך לגרום נזק רב ללקוח שלו.