הפקעות – דנא 1099/13 מדינת ישראל נ' גארד סוילם גארד אבו פריח ז"ל ו-34 אח'

version2_OnLine3-01

 

גרסאת-הדפסה-עברית

 

 

 

בשם היעילות – בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתוקף הפקעה במסגרת הליך הסדר מקרקעין

מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד אריאל פל

שם ומספר הליך: דנא 1099/13 מדינת ישראל נ' גארד סוילם גארד אבו פריח ז"ל ו-34 אח'
ערכאה: בבית המשפט העליון בפני הרכב השופטים, כב' הנשיא (בדימ') א' גרוניס, כב' הנשיאה מ' נאור, כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, כב' השופט ס' ג'ובראן, כב' השופט י' דנציגר, כב' השופט י' עמית וכב' השופטת ד' ברק-ארז.
תאריך פסק הדין: 12.4.15
ב"כ המשיבים: עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד אדר גרייבסקי.

הרינו לעדכן על פסק דינו של בית המשפט העליון בדיון נוסף על פסק דינו בע"א 3202/11 אבו פריח ז"ל נ' מדינת ישראל [נבו] מיום 30.12.2012, הדן בשאלת סמכות בית המשפט המחוזי לדון במסגרת הליכי הסדר מקרקעין בטענות נגד תוקף הפקעת מקרקעין, שהופקעו מכוח חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 (להלן – "החר"ם").

ברקע לפסק הדין עומדות תביעות לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, במסגרתן הועלו טענות בנוגע לתוקפן של הפקעות מקרקעין. פסיקות סותרות של בתי המשפט המחוזיים הובילו לערעורים שאוחדו להכרעת הסוגיה העקרונית.

בפסק הדין נקבע (מפי השופטת ד' ברק-ארז, ובהסכמת השופטים י' דנציגר וי' עמית) כי לבית המשפט המחוזי, סמכות לדון בתוקפה של הפקעה במסגרת הדיון בהליכי ההסדר, וזאת מכוח סמכותו הנגררת לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המסמיך את בית המשפט להכריע בנושא שבסמכותו הייחודית של בית משפט או בית דין אחר, אם הכרעה בנושא האמור דרושה במסגרת הדיון בעניין שבסמכותו של בית המשפט. מטרת ההגבלה, לפיה הכרעה על פי סמכות שב"גררא" תקפה לצורך "אותו עניין", היא שלא למנוע את הדיון בבית המשפט אשר הסוגיות האמורות נמצאות בסמכותו הייחודית. לפי פסק הדין, בסוגיית תוקפה של הפקעת מקרקעין אין חשש כי ההכרעה תימנע את הדיון בערכאה אשר לה הסמכות הייחודית לדון בסוגיה זו, היא בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ. זאת, משום שבית המשפט העליון עשוי לדון בה בשבתו כבית משפט לערעורים.

בדיון הנוסף נטען, בין היתר, כי ההשלכות הכרוכות בפסילת תוקפה של הפקעה, שהינה בסמכותו הייחודית של בג"צ, חורגות מ"אותו עניין" ומסמכותו הנגררת של בית המשפט המחוזי. במסגרת הדיון בהליכי הסדר מתבקש סעד הקובע את הבעלות בקרקע באמצעות רישום הזכויות בה ומשכך תקף הוא כלפי כולם, מכאן, שהדבר יוביל לכך ששאלת תוקפה של ההפקעה לא תעמוד עוד לדיון בפני בג"צ.

העתירה לדיון נוסף נדחתה ונקבע כי לבתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בתוקפן של הפקעות לפי חוק החר"ם בתקיפה עקיפה במסגרת הליך הסדר מקרקעין. יחד עם זאת, אל התוצאה הנ"ל הגיע הרכב השופטים בדרכים שונות ובין היתר: כב' הנשיא (בדימ') א' גרוניס, צמצם את הסמכות העקיפה וקבע, כי מעצם קיומה של הסמכות לדון בטענות נגד תוקף הפקעה בתקיפה עקיפה בהליך הסדר, לא נובע כי על בתי המשפט להידרש לטענות אלה בכל מקרה [כגון טענות כנגד פגמים בהפקעה לפי סעיף 8 לפק' הקרקעות אשר יידונו ישירות בבג"צ]. כמו כן, הפתח להעלות טענות נגד תוקף ההפקעה לפי החר"ם הוא "פתח צר", בין היתר לאור חלוף הזמן הרב שעבר ממועד ההפקעות על פי החר"ם [למעלה מ-6 עשורים]. לדעתו, הסמכות נובעת מסעיף 43 לפק' ההסדר אשר ביקש לרכז את כלל ההליכים הנוגעים לסכסוכים המתעוררים ביחס למקרקעין המצויים בהסדר בבית המשפט המחוזי [למעט חריגים]. זאת, על מנת לאפשר ניהול יעיל ומהיר ככל האפשר של בירור הזכויות במסגרת ההליך, אף במחיר קיום הליך בירור יסודי פחות לעומת ההליך שהיה מתקיים לוּ התבררו התביעות מחוץ למסגרת של הסדר.

השופטת ד' ברק-ארז מסכימה עם עמדת כב' הנשיא בדימ', אולם הציגה גישה מרחיבה בנוגע לדיונים בתקיפה עקיפה, בעניינים שהסמכות הייחודית לדון בהם מסורה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ וקבעה כי לגישתה מקור סמכותו של בית המשפט המחוזי נעוץ גם בסעיף 76 לחוק בתי המשפט זאת נוכח התכליות שעמדו ביסודו, מפסיקתו של בימ"ש זה ביחס לפרשנותו, ואף מן המדיניות הנוגעת ל"חלוקת העבודה" בין בג"ץ לבית בתי המשפט האחרים.

הנשיאה מ' נאור המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופט י' עמית הצטרפו לעמדת הנשיא בדימ' גרוניס; השופטים י' דנציגר וס' ג'ובראן הסכימו עם עמדת של הנשיא (בדימ') והצטרפו להערותיה של השופטת ד' ברק-ארז.

יום השואה

yomhasha