דיון בבקשה להיתר, גם בהיעדר חתימת רשות מקרקעי ישראל
מאת עוה"ד צבי שוב ועידית אייזדורפר
שם ומספר הליך: עת"מ 41226-01-14 שדה נ' ועדת ערר לתכנון ולבניה מחוז ת"א ואח'
ערכאה: בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופט ציון קפאח.
תאריך פסה"ד: 03.2.2015
פרטי הנכס: רחוב זיכרון קדושים בתל אביב בגוש 7115 חלקה 10 ו-38.
ב"כ העותר: עו"ד אלי וילצ'יק, עו"ד כרמית רבי
העותר הנו בנו של האלוף יצחק שדה ז"ל, ובעל הזכויות בנכס נשוא העתירה שהנו ביתו ההיסטורי של האלוף עובר למותו בשנת 1952. עסקינן בבקשת העותר להורות לוועדת הערר לקיים דיון לגופו של עניין בבקשה לקבלת היתר לשחזור הגדר ההיסטורית שהקיפה את גינת הבית. בגינה חפצים משומרים ומוצגים מקוריים מימי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות. העותר ביקש לשקם את גדר הבית, והגיש בקשה להיתר.
הועדה המקומית דחתה בקשתו בין היתר בשל היעדר חתימת הבעלים הרשום – רמ"י, שסירבה לחתום בשל מחלוקת בהליך הסדר בחלקה, שמתנהל במקביל בבית המשפט המחוזי בת"א, וכן היעדר תכנית מפורטת במקום. ערר על החלטה זו נדחה גם הוא בהיבט פורמלי – היעדר חתימת רמ"י.
בית המשפט תוך שהעלה ביקורת לא קלה כנגד הועדה המקומית והמינהל, קבע, כי המדובר בנכס המהווה "גן זיכרון", כאשר לדעת כל הגורמים העירוניים והממשלתיים, המקום ראוי לשימור כאתר הנצחה בעל ערך לאומי (גם אם טרם הוכרז באופן רשמי ככזה).
צוין כי בית המשפט ביקר את העובדה שרמ"י מחד ראתה בעותר כבעלים לכל דבר, והעמידה בפניו דרישות שונות כבעלים, ומנגד, ניהלה כנגדו הליך בדבר הסדר המקרקעין מתוך רצון לפנותו בפועל מהשטח. נאמר כי קבלת עמדת רמ"י שיש לרשות זכות וטו, מותירה את העותר נתון לחסדיה. לרמ"י עניין מובהק באי גידור המקום. כאשר בכך תעבור החלקה לחזקת רמ"י, ובפועל תיווצר הכרעה בשאלה הקניינית קודם להכרעה השיפוטית בהליך ההסדר.
בית המשפט הורה לועדת הערר כבר כעת לקיים דיון בערר לגופו של עניין גם ללא חתימת רמ"י, וקבע:
"דרישת החתימה הנה מידתית בנסיבות העניין, הואיל ומדובר בשחזור גדר הזהה לחלוטין לגדר הישנה מבחינת ממדיה, מיקומה, והחומרים, ולא ביצירת יש מאין… המדובר בהחלפת גדר בגדר. אין מדובר במהלך העתיד לקבוע עובדות בשטח… במאזן הנוחות, נוטה הכף בבירור לטובת קיום דיון ענייני בבקשת העותר, אף ללא חתימת המינהל. כל נזק לא יגרם למשיבות, אם יתקיים דיון ענייני בקבת ההיתר, ואף אם תאושר החלפת הגדר בדיעבד…"
לעומת זאת – "דחיית בקשת העותר הנה הכרעה בטרם עת של סוגיה העומדת ותלויה בבית המשפט… בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות נקבע כי סמכויותיהם של מוסדות התכנון הינן סמכויות שמוגבלות על פי דין לנושאים תכנוניים".
הערת מערכת:
נראה כי בית המשפט התרשם מכך שהרשויות השונות הערימו קשיים וטענות פרוצדוראליות רבות על העותר, מדובר לדעת בית המשפט במקום בעל חשיבות שימורית והיסטורית ואף מצוי על צוק בו יש סכנת חיים של נפילה.
לדעת בית המשפט קיימת חשיבות לקידום הנושא ולמתן פתרון לתיק שאינו פרופורציונאלי להיקפו ומהותו, בית המשפט אף ראה לנכון בהערת אגב לבקר את העובדה כי הפרקליטות ייצגו הן את המינהל והן את ועדת הערר, על אף שלשני צדדים אלו התייחסות שונה לחלוטין, בעוד ועדת הערר ניסתה להכריע ולפתור המחלוקות, המינהל כבעלים הינו למעשה צד להן ובעל עניין.
נראה לנו כי ראוי שהמערכת הציבורית תבחן חריגות בנייה של עשרות אלפי מ"ר הקיימות במקומות שונים ולא תתעסק בהיתר לשחזור גדר, גם אם היסטורית.
