חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראות שעה), התשע"א-2011

חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראות שעה), התשע"א-2011
(חוק הווד"לים)

עו"ד צבי שוב, אביטל חי אדרי

כידוע, בתקופה האחרונה, חלה עלייה ניכרת במחירי הדיור, הנובעים בין השאר מצמצום משמעותי של היצע הדיור לציבור הרחב, שנוצר בעיקר מהתארכות הליכי התכנון באישורי תכניות בנייה למגורים.
בניסיון לפתור בעיה זו אושר אתמול בכנסת בקריאה שלישית חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראות שעה), התשע"א-2011 , או בכינויי הידוע- חוק הווד"לים.

מטרתו המוצהרת של החוק היא קביעת הסדרים מיוחדים לאישור תכניות בנייה למגורים, שיאפשרו מתן פיתרון לצורכי הדיור באמצעות היצע דירות מגורים בגדלים שונים ומסוגים שונים לרבות באמצעות ייעוד קרקע לדיור להשכרה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי לרוב המדובר בקרקעות השייכות למנהל מקרקעי ישראל. ככל ותכנית לדיור לאומי תכיל גם קרקע שאינה מקרקעי ישראל נדרש אישור של מתכנן המחוז שיבחן האם הקרקע נחוצה לתכנית מבחינה תכנונית וראויה להיכלל בה.

תכנית לדיור לאומי תכנית שהוכנה ע"י משרד ממשלתי/רשות מקרקעי ישראל/ועדה מחוזית/ועדה מקומית/ רשות מקומית והכוללות הוראות מפורטות להקמת 200 יח"ד לפחות ולהסדרת השימושים הנלווים בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל וכן תכניות לדיור לאומי בישוב מיעוטים.

החוק שם לו מטרה לאפשר קידום מהיר ויעיל של תכניות לבניה למגורים וכך למעשה להביא שחרור פרויקטים לבנייה תקועים, שסופם למרבה הצער אינו נראה באופק.
לצורך מטרה זו יוקמו, כאמור, ועדות לדיור לאומי, שהן למעשה "עוקפות מסלולי תכנון"- מטרתן הינה זירוז הליכי התכנון למיזמי דיור בארץ. במסגרת החוק הוחלט להקים בכל מחוז ועדה לדיור לאומי בה יהיו חברים מתכנן המחוז, נציגי שר הבינוי, נציגי השר להגנת הסביבה, נציגי שר התחבורה ונציגי שר התשתיות בראש הוועדה יעמוד יו"ר הוועדה המחוזית. כמו כן, תוקם ועדת משנה לדיור לאומי של המועצה הארצית, בראשה יעמוד יו"ר המועצה הארצית ונציגיה יהיו נציגי ראש הממשלה, נציגי שר המשפטים, שר הבינוי והשיכון, שר האוצר, השר להגנת הסביבה וכן שני חברי המועצה הארצית.

הוועדות קיבלו סמכויות נרחבות ביותר– הן מוסמכות לדון, בתוך המועדים הקצובים בחוק, אשר קוצרו משמעותית בהשוואה למצב החוקי הקיים כעת, ולהכריע בדבר אישור תכניות לדיור לאומי. הוועדות אמורות להיכנס בנעליהן של כל הוועדות האחרות, למעט המועצה הארצית, הולקחש"פ והולח"פ שהינן ועדות משנה של המועצה הארצית.  לוועדות הסמכות להעביר את תכנית הדיור הלאומי ל"מסלול הרגיל", כלומר לבחינת הוועדה המחוזית, ומשלב זה יחולו הוראות חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה -1965 (להלן: "חוק התו"ב")
כמו כן, נקבע כי כל אדם רשאי להגיש התנגדות לתכנית דיור לאומי שהופקדה.

המועד לתחילת ביצוע תוכנית לדיור לאומי יחל בתוך שנתיים וחצי מיום שאושרה. תחילת ביצוע של תכנית תחשב רק אם בפועל החלו 25% מכלל עבודות התשתית המתוכננות בשטח התכנית.
ואולם באם לא יחלו בביצוע התכנית בתקופה האמורה, התכנית אינה פוקעת אלא לוועדה המחוזית ניתנת הסמכות להחליט האם לשנות את התכנית/להתלותה/ לבטלה. בעל קרקע או בעל זכות בקרקע שבתחום תכנית לדיור לאומי לא יהיה זכאי לתבוע פיצויים בשל שינוי/התלייה/ביטול של התכנית.

עוד נקבע כי מי שקיבל פיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התו"ב בשל פגיעת התכנית, אולם התכנית בוטלה/הותלתה כי אז ישיב למשלם הפיצוי את סכום הפיצוי ששולם לו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום עד למועד ההשבה.

באשר להיטל השבחה– נקבע כי הוועדה המקומית תשיב את סכום היטל ההשבחה ממי שגבתה ממנו, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום עד למועד ההשבה.
באם רק שונתה תכנית, הרי שהשבת הסכומים תהא באופן יחסי לשינוי.

על בקשה להיתר לפי תכנית לדיור לאומי ועל הגשת ערר לוועדת הערר  יחולו הוראות חוק התו"ב. יחד עם זאת, ככל וועדת הערר החליטה לקבל ערר שהוגש לה, כך שיינתן היתר לפי תכנית לדיור לאומי, כי אז תהא ועדת הערר רשאית ליתן את ההיתר בעצמה או לחילופין להורות לרשות הרישוי המקומית ליתן את ההיתר בתוך תקופה שתקבע.

כניסתו לתוקף של החוק: החוק יחול על תכניות לדיור לאומי המוגשת לוועדה לדיור לאומי מיום תחילתו של החוק ועד תום 18 חודשים (ראש המשלה ושר הפנים יכולים להאריך את התקופה בשמונה חודשים בלבד). החוק יחול גם על תכניות לדיור לאומי שהוגשו למוסד תכנון לפני תחילתו של חוק זה ובלבד שהועברו בתקופה האמורה לעיל.

לסיכום:

נראה כי יש לברך על המגמה להאיץ את ההליכים התכנונים, יחד עם זאת המהירות תהא מן הסתם בעוכרי התוצאה, יש לבחון כי לא תתאשרנה תכניות בחופזה רק בשל הרצון לקדם תכניות במהירות הבזק כמו גם, יש לוודא שלא תהיינה סתירות בין הועדות הקיימות לבין הועדות שתקומנה באופן שההליך יסורבל חלילה, בנוסף.
כמו כן, נושא הרישוי של תכניות בנייה, כלומר מתן של היתריי בנייה היכול להימשך שנים רבות,  שהוא לעיתים "אבן הנגף" בהתארכות התכנון לא קיבל ביטוי במסגרת החוק. קיים חשש כי גם אם אשור התכנית יואץ, הרי שהבנייה בפועל עלולה להתעכב (בשל הרישוי שלא הוסדר בחוק הנ"ל ו/או בחוקי התכנון הקיימים כיום.

נציין לסיכום כי החוק בא במגימה להראות פעולות לשינוי, אנו סבורים כי הפיתרון לקידום התכניות נעוץ בחוק התו"ב הקיים, לו רק היו אוכפים את הסעיפים הקיימים בחוק היו יכולים לקבל תוצאה דומה וזאת על ידי קביעת סנקציות והוספת תקנים

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן