חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ועדות מקומיות לא יוכלו לדרוש תשלומי היטל השבחה בעת הזמנת שומה וכל עוד אין מימוש

.

.

ועדות מקומיות לא יוכלו לדרוש תשלומי היטל השבחה בעת הזמנת שומה וכל עוד אין מימוש

אין הועדות המקומיות מוסמכות להתנות את מסירת שומות היטל ההשבחה באפשרות לפתוח אותן מחדש במידה ויתקבל בעתיד תיקון ברפורמה בחוק התו"ב

מאת עוה"ד צבי שוב ויפעת בן אריה

שם ומספר הליך: עת"מ (מרכז) 32231-07-14 ETABLISSEMENT SEMOND נ' ו"מ לתו"ב שרונים

הנכס: חלקות 26-30 ו-67 בגוש 7790 המצויים בשטח השיפוט של המועצה המקומית תל-מונד ובתחום סמכות הוועדה המרחבית לתכנון ובניה שרונים;

ערכאה: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, בפני כב' הש' ז' בוסתן

תאריך החלטה: 29.5.15 ב"כ המערערים: לא פורט.

במרכזו של הדיון בעתירה עמדו שתי שאלות בהיטל השבחה.

השאלה הראשונה, האם דרישתו של בעל המקרקעין לעריכת השומות לצורך תשלומן, מטילה עליו את החובה לתשלום מידי של ההיטל, ובידי הוועדה את הזכות לעכב מסירת השומות עד לקבלת התחייבות מצידו כי ישלם את ההיטל מיד עם קבלתן, על כך השיב בית המשפט בשלילה.

לטעמו, בחינת תכליתו של הסדר תשלום היטל ההשבחה בכללותו וההסדר בסעיף 4(4) לתוספת השלישית בפרט, מביאה למסקנה כי בבסיס הסדרים אלו נמצאת זכותו החוקית של הנישום לדחיית תשלום היטל ההשבחה למועד מימוש הזכויות. זכות זו נלמדת גם מהאפשרות העומדת לנישום לשלם מקדמה על חשבון היטל ההשבחה עוד לפני קביעת השומה לפי סעיף 7(א) לתוספת השלישית, ובכך להפחית את היטל ההשבחה אשר ישלם בעת מימוש הזכויות, במידה ויבחר בכך, ולהימנע מתשלום הפרשי הצמדה על היטל ההשבחה. למעשה, לבעל מקרקעין האפשרות להחליט על מועד תשלום היטל ההשבחה בו הוא חייב ועל הרשות לספק לו את המידע הרלוונטי לקבלת החלטה זו.

מנגד, על הרשות המקומית קיימת החובה לייצר את המידע אודות חבות בהיטל השבחה של מקרקעין הנמצאים ברשותה בעקבות תכנית מאושרת, זאת באמצעות לוח שומה שנערך על ידי שמאי מקרקעין מטעמה. אמנם, יש בידה לדחות את עריכת לוח השומה עד למועד מימוש הזכויות, אך אפשרות זו מסויגת מקום בו בעל המקרקעין דורש ממנה לערוך את השומה לפי סעיף 4(4) לתוספת השלישית. לאור זכותו החוקית של הנישום לדחות את התשלום מחד גיסא וחובתה של הרשות לערוך את השומה מאידך גיסא, המסקנה המתחייבת היא כי בידי הנישום האפשרות לבקש את עריכת השומה לפי הסעיף, ולהחליט בסופו של יום לשלם שומות אלו רק במועד מימוש הזכויות.

אי לכך בית המשפט כי אינו רואה כל הצדקה חוקית לדרישת הוועדה לתשלום מידי של היטלי ההשבחה כנגד מסירתם, שכן לדידו, כל קביעה אחרת מוליכה לתוצאה חסרת הגיון השומטת את הקרקע תחת הצורך בתשלום המקדמה, שכן, הנישום ממילא נדרש היה לתשלומם המלא של ההיטלים עם מסירתם. זאת ועוד, גובה ההיטל נקבע לפי הוראות התוספת השלישית לחוק והוא מחושב לפי שיעור עליית שווי הקרקע ביום אישור התכנית המשביחה. לכן, לא יגרם כל נזק כספי למשיבה ולקופה הציבורית במידה וההיטל ישולם במועד מימוש הזכויות אך שומתו תיעשה קודם לכן ותימסר לנישום. לאור כל האמור לעיל, ובפרט בשל זכותו הבסיסית של הנישום לבחור את מועד תשלום ההיטל וחובת הרשות להעמיד לעיונו את שומת ההיטל החל בעניינו, קבע בית המשפט כי הועדה מחויבת להעביר את השומות לידי העותר והיא אינה רשאית לעכבן בידה עד לתשלום ההיטלים במלואם.

השאלה השנייה, שעלתה בעתירה הינה האם בסמכותה של ועדה מקומית להתנות מסירת השומות המבוקשות באפשרות לפתוח אותן מחדש במידה ויתקבל בעתיד תיקון לחוק אשר ייטיב עם הרשות. שאלה זאת נגעה לתיקון 103 לחוק התכנון והבניה והשפעת כניסתו לתוקף בעתיד על גובה היטל ההשבחה בו יהיה חייב העותר.

לטענת הוועדה, כניסתו "הצפויה" לתוקף של התיקון לחוק הינה בעלת השלכות רוחב כלל ארציות הנוגעות למיליארדי שקלים שעתידות להרוויח ועדות התכנון והבניה השונות במדינה בשל שינוי המועד הקובע לחישוב ההשבחה. על כן, הוועדה הצהירה כי היא מסרבת למסור לידי העותר את השומות עד לחתימתו על תצהיר המאפשר לפתוח את השומות מחדש במידה ויכנס לתוקף התיקון בעתיד, וכי העותר מנסה לבצע עבור עצמו "פרה רולינג" בלתי חוקי לעניין היטל ההשבחה החל עליו ו"לקָבע" את שיעורו מבלי לשלמו, דבר אשר יגרום לחסרון כיס אדיר לקופה הציבורית ולפגיעה קשה בה ובציבור. טענתה זו של הועדה המקומית נדחתה על הסף על ידי בית המשפט.

בית המשפט ציין כי הוראות הדין הקיים, המצויות בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, קובעות את סמכותה של הרשות לערוך שומות היטלי השבחה ולגבות היטלים אלו לצורך פיתוח ציבורי של המקרקעין בתחום שיפוטה של הרשות. חישוב היטל ההשבחה נקבע כאמור לפי שיעור עליית שוויים של המקרקעין עם אישורה של תכנית משביחה, התרת שימוש חורג או מתן הקלה. זהו המצב המשפטי הקיים, הא ותו לא. החלטה מינהלית המסתמכת על הסיכוי לשינוי הדין בעתיד היא החלטה בחוסר סמכות, אל לה לוועדה לשקול שיקולים בדבר האפשרות לשינוי המצב המשפטי בעתיד ובוודאי לא לקבל החלטה הנוגעת לפרט בהסתמך על ציפיות ספקולטיביות אלו. אין בידי איש לחזות האם תאושר הצעת החוק, מתי היא תיכנס לתוקפה ואילו הוראות מעבר היא עשויה להכיל. גם אם התיקון אכן ייטיב עמה ויסייע לשמירה על האינטרסים הציבוריים, אין זה רלוונטי ואין הוועדה יכולה לבסס את סירובה להעברת השומות על בסיס זה.

לא זו אף זו, קבע בית המשפט כי גם טענת הוועדה כי להחלטה בעתירה זו, צפויות להיות השלכות רוחב בהיקף של מיליארדי שקלים וכי הועדות המקומיות תוצפנה בפניות לעריכת שומות טרם מימוש זכויות לא תוכל להישמע. במקרה זה נקבע כע הוועדה לא הניחה ראשית ביסוס עובדתי או הערכות המאמתות את חששה וממילא אין חשש זה יכול להתיר פעולה מינהלית בחוסר סמכות ובניגוד להוראות הדין.

לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט כי אין כל הצדקה חוקית להימנעות הוועדה ממסירת השומות לעותר.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן